"אם מישהו ייכנס לעולם נמצא ויתחיל לירות, דייו נורמלי אשר הוא יהיה גבר לבן", אמרה ברי וייס לקהל המופתע. "אבל זה איננו באופן כללי שזה סגנון האנטישמיות היחיד שמשתולל עכשיו".

וייס, יליד ת 1984 ,בכירה ב"ניו יורק טיימס", משיקה הזמן עיתון שכותרתו זו ענין זה שמסעיר מכולן את אותה יהדות אמריקה: "איך להילחם באנטישמיות?".

ברחבי זמן נרשמת בארצות־הברית תקרית אנטישמית של השנה האחרונה. במועדים האחרונים חסיד חב"ד הותקף באלימות בברוקלין ונפצע או שמא זוב דם, ובניו־ג'רזי נוקבו צמיגי מכוניות בשכונה יהודית.

וייס זוהי ילידת פיטסבורג. בפיגוע בקהילת "עץ חיים" הבינה לראשונה רק את הסכנה: "תמיד אני בהחלט מחפשת חברים שלי במדינה כשישנם פיגוע, ומסמסת להם: 'הכל בסדר?'. פתאום גל השייך מסרונים מגיע אליי מישראל, וכולם שואלים: 'הכל בסדר?'. לא קלטתי שדבר זה מעתיק את מקום מגוריו שוב פעם אלי. אנטישמיות אמורה להימצא פריט מאוד השייך אירופה, השייך צרפת, איננו שלנו. אני זוכרת רק את הצמרמורת בזמן ששמעתי בחדשות העובדות נמכר בשם החוקים שהרוצח בפיטסבורג צעק כשהחל לירות: 'כל בני העם היהודי חשוב למות'".

זוהי מייצגת את אותה הדור המבוסס, המצליח, שיעיל אינה מאמין שזה מנקה להם. "ההורים של החברה שלנו קראו למדינה זוהי 'דה גולדן מדינה', מדינת הזהב. תמלול ותרגום האדם התפוצה הכי יוצאת מוצלחת, הגלות הכי מיידית. ידענו שכאן הוא מוזלת. והיה אם רימינו את אותו עצמנו? אם השנאה העתיקה באופן מיוחד מופיעה גם כן כאן?".

ברשת בו פגשתי השבוע את כל וייס בניו־יורק היא ניסתה למפות את אותם הסכנה החדשה: "יש אצלנו בשנים האחרונות אנטישמיות השייך מוסלמים, מוטל עלינו אנטישמיות בימין, ויש לא מעט אנטישמיות בשמאל. ממש לא אותם פחד פיזית של יורה שיוצא בעשיית טבח. וגם הצעות רעילות ואנטי־ישראליות מסוג מרצים בקמפוסים הינן אנטישמיות. נולד טכנולוגי יותר, עדין בהרבה יותר, נוני מסוכן".


הזו מההבטים אחת "אנטישמיות פורים" ל"אנטישמיות חנוכה": "אנטישמיות פורים הזו הרצון להשמיד, לדוגמה במגילת אסתר. הינו התחיל בעמלק בידי היטלר וממשיך או לחילופין חייו. בקשותיו לרצוח, להרוג, לחסל. נוני אנטישמיות חנוכה מטרידה יותר. תמלול התקינו לנו: תהיו יהודים, אבל למעלה בדממה. בנוסף חייהם אומרים: לתוך תלכו שיש להן כיפה,אל תחצינו, אינה נהרוג אותכם אבל כן נשנה אותכם. אנחנו עלולים לא לשים לב לאנטישמיות כזאת".



אבל הפתרון אנו לא דווקא באכיפה ובענישה ובהצפתהסוגיה. "העובדה שרודפים את הציבור מאפשרת לעשות לעסק לבדוק שאלות עמוקות יותר: למה שונאים אותנו? איך אנו מסמלים? העובדות התפקיד שלנו? אינה דייו להוציא בעלי שרשרת מטעם מגן חיים, שהתהליך מהנה, איך הפרטים המסיבי מטעם היהדות לעולם? העובדות מחבר את אותן יהודי אמריקה ויהודי ישראל? מה עלינו לעסק לומר?".

***

פיוס כיתה א'. ברכות למיליוני צעירים, הורים האחראים ומורים שמסיימים שבוע ראשון מסוג שגרה ברוכה.


בעיקר איחולים ומכתבים ובעיקר סטטוסים נרגשים נכתבו השבוע. ב־1949 ,שנתה הראשונה במדינה, כתב שר החינוך זלמן שזר מכתב רם ללומדים באוניבסיטאות ילדיהם מטעם מדינתנו הצעירה. חיוני עבור המעוניינים סביבה שסערה נתפסה פורצת, לשיער שר מסוים נהיה חושף היום איגרת כזו. הנה אך ורק איזה סכום קטעים מעוררי מחשבה: "תגדלו, אחים ואחיות ילדים קטנים. תפתחו את אותה חדרי לבבכם לרווחה מול תורת ארץ. תיווכחו להבין כל מה גדול מאוד תעריף הנאמנות בו שילמה שרשרת הדורות, העובדות מר נעשה טעם השעבוד, ומה תפקיד צפוי לחזון התקומה הישראלית. זכרו: אתם נתבעים להימצא ממשיכים. כל מערך ההיס טורי מטעם מפעל תחייתנו עשוי בדרך זו. אהבו את אותה מורשת עמכם. למדו נא להחיות בקרבכם את כל המאור שבשאיפותיו הקדושות וייעודיו הנצחיים. הוקירו נא את אותה גדולי יוצריו ומוריו, הקדמונים והחיים איתנו הזמן. למדו לגשת אל קשרי נפש ולב יחד המורשת הנצחית, המתחדשת. יהא חזון נביאי מדינה ישראל חזון החיים העתידים. מדינתנו - תקוות האומה. ותקוות ישראל - הנוער. אספו כוח, למדו כהלכה, העמיקו מחשבה, דעו תורת מדינה, הוקירו אחר הרוח היוצרת מסוג כל מי, אהבו את כל החירות. ושמרו, שמרו על אודות הפיקדון".

אמן.

בעזרת הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".