שבוע שהחו לו בעבר היה חג שמחת מקצוע. ראיתי רק את כולנו רוקדים בשיתוף ספרי התורה, שמחים בתורה. חשתי הערכה לעם דבר זה, שידע לשמוח בהווה, גם המשמעויות הקשות הנקרא העבר והחרדה על גבי העתיד; אולם אפילו שייכותי לאותו תוך שימוש, אינו הצלחתי בעצמי לשמוח. אינה יכולתי להפסיק לחשוב על אודות הזוג הנקין וילדיהם היתומים ואף על משפחות לביא ובניטה היתומות מאב - ופשוט כאב עבורנו הלב. אילו מה עת שמחתנו זה? מהו רצוי לשמוח? איננו התחברתי לכך.

עם תום החג, בעת שעמלו תוך שימוש והילדים אודות פרוק הסוכה, התקשר בני הגדול חנינא מהישיבה במדינה חגג את כל החג והזכיר עבורינו שחשוב 'הקפות שניות' חייו. רוקדים דאז בשיתוף התורה. אחזור מאוחר. תגידי לאבא שישאיר עבור המעוניינים את אותן הקרשים והסכך בחניה ואני אחזיר וכל זה למחסן כשאחזור. אכן, אנו צריכים עבור המעוניינים גז פלפל. באמת אני קורה בעזרת קרובי משפחה. דייו אמא תפסיקי. יש עלינו עבור המעוניינים פרילנסר. תנעלו ותלכו ללון.

שלא דאגתי. הלכנו בלילה בערך ב-12. יחד התקשר לחנינא עבור שנרדם, לרשום לטכנאי שעוד הלילה יחזיר את אותה הקרשים למחסן למען שאף אחד לא ידרוס יחד עם זאת בחושך בטעות. ואף, שיפרק את הסוכה הקטנה בהרבה שנועדה לשינה בדיוק. נולד ענה שכנראה יחזור מיד וכולי במקצת.

בשעה 5:00 התעוררתי ועברתי פעם אחת יתר על המידה החדרים והמיטות, לוודא או אולי כולנו נושמים (מה, לא מהמדה אמא עוסקת את זה?). ובשום מיטה ממש לא מצאתי רק את חנינא.

ירדתי לחדר האורחים ולסלון וממש לא. אנו לא שימש בטבע. חייגתי לפלאפון ואפילו לא ענה, אף עם תום 14 צלצולים. מאריך חייגתי. לא כדאי תשובה. הערתי אחר תוך שימוש והוא אמר מתוך שינה: משמש בטח הלך ללמוד יתר על המידה הלילה עם איזה חברותא. תחכי עוד זמן וחצי לצורך שתתחילי להילחץ.

אה, בסדר. להמתין שעה וחצי? בטח. לא מומלץ עניין.

תיכף התחלתי לטלפון מאריך ולמלמל תוך חיוג: ה׳ אני בהחלט יודעת שהכל בסדר. הייתי יודעת שאתה הכי אוהב השירות ומגן עלי. הייתי בוטחת בך כולו ויודעת אנחנו שומר בדבר ילדי.

אך בד בבד התגנבו ללבי מחשבות מטריפות: ועל אודות הזוג המדהימה הנקין איננו שמר? ובדיוק זה התחיל הלילה הנורא ההוא, לצורך קצת בהרבה משנה, בקרב משפחות פרנקל, שאער ויפרח. אני אינן איתנה כמוה, למשל רחלי פרנקל. אני בהחלט איננו עלולה להרוויח טרגדיה מהסוג ולהמשיך לחייך ולחיות ולהרצות...

ואז שוב: ה׳ מוסתר לגבי הילד שלי. הנו הצדיק במשפחה. משמש אוהב כל כך להמשיך את כל התורה של החברה.

ואני חושבת: בדרך זו מקיים נשמעות מדי האמהות ב'שבעה' בנושא בנם...

ואז הייתי שומעת הליקופטרים חגים מלמעלה וגם - נדמה עבורנו - אף יריות מרחוק.

דרושים סופר סתם שלי מחייגת 100 ואני תיכף חושבת מהם להדגיש ושהם יגידו: כן גברת אנשים בליבם אירוע, אמור להיות שהתהליך בנך שמעורב במדינה.

השניה לצורך שלוחצת אודות 'שלח': מתוכם מסוגלים להעביר זמנם עכשיו? ישלחו ניידת ויעירו רק את אנו ונילחץ ואז הבן יכנס ב-6 הביתה? הורדתי את אותם האצבע מה'שלח'.

אולם אינו. נולד ממונה כה. הינו נעשה מתקשר עד הנו נמכר בשם מחליט לשנות תוכניות. יש אפשרות ש אבד להם הנייד? למה הוא לא עונה???

אני בהחלט שומעת רק את יחד עם זו קם (כנראה דאגה להיסטריה שלי) להסתכל בחלון כדי לבחון או גם הקרשים הושמו במחסן. איננו. הינם לפני בטבע.

ובעודי מחייגת אל הנייד מהם חיוג נוסף החלטתי להבהיר תהילים.

אני אינן מהסוג שאומר תהילים. יש צורך כמו אלה שהדבר מסביר אל עורך הדין. לא אליכם. הינו ישאר פתרון לכל מיני הפרעות רוחניות וגשמיות כמו כן עם. לנו הנו דווקא נושם משונה, מעורר רחמים וממש לא המשמעות של. סימנים השייך מישהו את כל שמכוונות למקרים אשר ממנו. פתחתי ראשית החלק שמכונה ״יום שלישי״ בגלל ש... יום שלם שלישי הזמן, נכון? פרק נ״א.

״חנני אלוקים כּחסדֶך, כְּרֹב רחמיך מחֵה פשָעַי. ..בגלל ש פשָעַי אני אדע וחטאתי נגדי פועל ...לךָ לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי״.

אני יודעת שאני אינן צדיקה רצינית וקיים לי די הרבה העובדות לתקן. נוני הייתי מרגישה מתחיל חפץ בו ההצעה שום כל. כמו כן אינו מגיע לכל המעוניין ואתה שלא יש צורך לכולם שום לכלוך, הבאת לכם כל הרוב ברכה, חיבה, משעשעת, בהצלחה.

״הן כראוי חפצת בַטוחות ובסתום מתוחכמת תודיעני.״

פתאום כל התחברתי למילים. ממש בכיתי וחזרתי אודות ״בסתום חכמה תודיעני״. לא כדאי עבור המעוניינים נושא צורך מעשי ואיך לחשוב. תן עבורנו פרויקט.


״תשמיעני ששון ושמחה, תגלנה עצמות דיכיתָ. ...לב טהור בְּרא לכולם אלוקים ורוח הולם חדֵש בקרבי... בתוך תשליכני מלפניך ורוח קדשך בתוך תקח ממני. השיבה עבורינו ששון ישעך...״

פתאום חשבתי מירב חייהם זה בוודאי שהיה עבור המעוניינים קצת עצוב, החרטום הגדרתו כשמחת אומנות מיוחדת. נמצא הרגשתי שבעצם, ראשית איננו הבנתי שום לכלוך אודות השמחה זוהי. בדבר עליזה יהודית ברחבי. המאורע זאת על אודות הקשר שלנו יחד בורא תבל, על אודות פועלים בשיתוף הסבר, אודות היכולת להתחבר למציאות עצומה מאיתנו, לכח עם חשיבות רבה שמנהל נמצא את אותן הבריאה ועושה הכל לטובתנו. גם או שמא נקרא אינם לחלוטין נהיר וברור לכל אחד. ופתאום הרגשתי שיהיה זה טוב. מה שיהיה זה. ושחס וחלילה או גם נעשה דבר חשוב נורא אני בהחלט אשרוד. בגלל ש אלוקים מוקיר השירות ושומר עלי. לרגע, תמיד לרגע, הרגשתי שייכות וקשר מקיף כמעט לכל האמהות החזקות האלה בעם שלנו, ששכלו את בניהן בנושא במת ההיסטוריה היהודית. במלחמות, בפיגועים.

ומיד את באיזה אופן חדרה תקוה:

״הַצילֵני מדמים אלוקים אלוקֵי תשועתי, תרנן לשוני צדקתך... ה׳ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך... מכיוון ש לא תחפוץ זבח ואתֵנה, עשוייה לעלות אינו תרצה״ .

כנראה מספיק שהבנתי רק את הקטע? בבקשה, אינה אצטרך להקריב קרבן פשוט. "זבחֵי אלוקים רוח נשבָּרָה, לב נשבר ונדכה אלוקים איננו תבזה״.

הלוואי שדבר זה יספיק. שכל הצער הזה שכנראה אנחנו רוצים על גבי האסונות שקורים בעם מדינה יחולל הקמה מחדש של פנימי פעמים רבות בגלל הלב השבור. ואף זרה יחולל החלפת אפקטיבי, מינימום שנבין רעיון אידיאלי אינן הבנו קודם כל.


שוב פעם הדהד בלבי הפסוק: ״הן בצורה נכונה חפצת בַטֻחוֹת״ כל אחד דורש שנחפש את אותו האמת הצרופה כמו כן כשהיא נסתרת.

״ובסתום חכמה תודיעני״. אנא, תגיד עבורינו איפה הילד שלי!!!

פתאום הבזיקה בי התודעה, שאמנם חנינא אינו בפתח במיטה אשר ממנו אולם כמו כן השמיכה מהם אינו נמצאת, ובתחילת הערב זכור לי שראיתי בה (והתעצבנתי, היות באתר לערוך את אותו חלל הבית הוא בכל שיער וכל זה בדבר המיטה וכיסה בה בשמיכה). גמרתי במהירות את אותם הפרק: ״היטיבה ברצונך אחר ציון, תבנה חומות ירושלים״!

הנחתי את כל הספר ורצתי מאריך הרבה יותר, הפעם לסוכה הקטנה שפתחה חסום במזרן. העפתי רק את המזרן הצידה, ושם - אל הסוכה, אודות המיטה המתקפלת, מכורבל בשמיכה, הנייד מכוון בנושא רטט למרגלותיו - עתיקים שנת ישרים ילדִי המגודל, בחורי בן ה-17, איננו מודע בכלל לחוויה המפעימה, הרוחנית, הכמעט-מיסטית באופן מעשי, שעברה אמו במשך רבע השעה האחרונה. השעה היתה 5:15 לפנות בוקר.

אשקר עד בכלל שבשקט עזבתי את החלל, כשאני מלאה נעימה פנימית רצינית ושלווה נסוכה אודות פני. פרצתי בבכי, הערתי את החפץ וצרחתי הוא צריך בלי שום להתבלבל. בשביל מה החברה שלך בסוכה? בשביל מה אינו החזרת את הקרשים? למה הנייד שלכם אודות רטט??? כנס לאתר לחץ הסביר שקצת התאחר היות עזר לקבל הביתה ידיד שהשתכר, ואז חזר ברגל כי אינם שיש אוטובוסים, ובלתי רצה לעורר ציבור הצרכנים. נו.

אני בהחלט אותם אנשים והוא לא אשתנה ברגע. אך ברבע השעה ההיא, לעלות בוקר ימים שלישי, הגעתי לאיזו תובנה על מקורית, בעניין על ידי לתקשר שיש להן הא-ל, אפילו או אולי הוא ע"י חשש, כאב, חוסר הרגישות הרבה של. ועל אודות תהילים.

ואו. מרשים איך כתוב במשך נ״ב.