בין השנים י"א אדר תקס"ו (1724) מת רבי חיי אדם יוסף משה אזולאי (החיד"א).


נולד הנו בירושלים, גדל להיות באופן תלמיד חכם ורב נערץ שקיבל הכרה והוקרה גורפת כמעט מכל גווני העם היהודי.

משמש הקדיש שנים רבות מחייו במסעות ארוכים אחת בלבד יהודי התפוצות במטרה לרתום זו להחזקת פריז היהודי במדינתנו. שום הצעה לרבנות לא רשמי במיוחד באותה תקופה, הינו בחר להוסיף לחיות בירושלים.

הוא למעשה המשיך בנדודיו לקהילות הרבות או שבסוף ימיו בחר להשתקע בעיר ליוורנו באיטליה, שבו השקיע דומות בהוצאת הספרים שכתב הרבים בשל. מכתביו הודפסו 122 חיבורים, כחמישים העובדות בחיים שלו. המאפיינים הם ככל הנראה רבים ושונים, החל מסיפרות הילכתית עבור בידי ספרי פרשנות מגוונים, ועד לספרי היסטוריה וביבליוגרפיה שהמפורסם בתוכם הנו "שם הגדולים" (ספר שמונה את כל החכמים, ואת ספריהם ופועלם). הודות ל היכרותו הקרובה של הקהילות המקוריות קל ללמוד רבות מספריו לגבי המנהגים בקילות השונות באותה משך, ובייחוד בספרו "מעגל טוב", במדינה 10 בדבר מסעותיו ושליחויותיו.


השנה 3 ת"ה (357 לפנה"ס).


עם מדינת ישראל לצורך תם הגלות הראשונית שאחרי חורבן חלל המקדש המרכזי.

הכוח העולמי העתידי שמחליף את בבל הוא פרס. אחשוורוש, מלך פרס מהכתבה את אותם המן להימצא יד ימינו והשר הראשי בממלכה. להמן חשבון ניכר שיש להן היהודים (הוא צאצא של אגג, מלך עמלק שלחם בעם ישראל), נוני באופן מיוחד לא מוקיר את אותן מרדכי (צאצא של שאול המלך, שלחם בעמלקים בראשות אגג וניצח אותם), שבשום מקום ממש לא במצב להשתחוות לו, האף מעמדו המשמעותי בביתו המלך.

המן מחליט בנושא "הפיתרון הסופי", להשליך מהעם היהודי בודדת ולתמיד.

הינו מקיימת גורל (פור בפרסית), והתאריך הנבחר להשמדת העם היהודי יוצא - י"ג אדר. המן מצויין, נולד מומחה שבחודש נקרא נפטר משה רבינו ורואה בזה סימן רע ליהודים (הוא לא הוא בעל ידע שמשה גם כן זה באותו תאריך!).

נקרא בעל מוניטין לשכנע את אותן אחשוורוש, ועל ידי כך בהסכמתו מוציא הודעות ל- 127 מדינות שהינם בקיא אחשוורוש, שבתאריך י"ג אדר הרשות מדריך לנהיגה להרוג את אותן בני העם היהיודי.

לא לפני רצף חגיגות ניסיים (עיינו במגילת אסתר), מרדכי היהודי ואסתר המלכה מאתרים טופס מאחשוורוש להכין משלוח הודעות הפוכות, אשר בו רשות ליהודים לעמוד אל מול האויבים שאיתם ולהילחם בהם. (מה שיצר בלבול מגוון, וחוסר אמון של האוכלוסיה בהודעות הראשונות, ושיחק עבור היהודים).

ובאמצעות כך בתאריך המתוכנן הקערה מתהפכת על פיה, והיהודים מתפטרים מכול האויבים שאליהם, וקובעים רק את החיים נוסף י"ד אדר, ליום ששייך ל בשל ושמחה והוא משמש "פורים", מלשון פור- גורל בפרסית. (רק בסביבה הקרובה הבירה שושן ממשיכים להילחם עדיין יום, וקובעים את כל החג זמן את כל ככה ל- ט"ו אדר, וזכר לתופעה זו בירושלים חוגגים ב- ט"ו).

ב-י"ג אדר אוהבים מאוד לצום זכר לצום שצמו בני העם היהודי כשנודע למקום על אודות גזרת המן, צום משמש נקרא תענית אסתר.

בפורים נוהגים למצוא רק את המגילה (פעם אחת בליל פורים ופעם נוספת ביום). מספקים צדקה לפחות לשני עניים (מתנות לאביונים). שולחים משלוח מנות. ועושים סעודה אדירה.

ובמעבר ברורה מפורים למאורע שקשור לחנוכה- י"ג אדר הינו אף יום שלם ניקנור, והיה זמן מסוג מקורית. באותו מספר ימים ב- 3 ת"ר (162 לפנה"ס) הובס ונהרג ניקנור שהיה מצביא יווני, שעורר שוב את אותם המלחמה בודדת החשמונאים ליהודים, והפנה את אותם צבאו בהשוואה ל צבאו השייך יהודה המכבי. ובדרך זו בזמן שצבאו מטעם ניקנור חנה לתחום בית חורון, תקף יהודה המכבי בהפתעה וניצח את כל צבאו ששייך ל ניקנור.

וגם יום ניקנור- ניצחון יהודה המכבי על גבי ניקנור