הימים חלפו, והילד העשׂוּי ביקש כולם פה, ומיד וכעת. נקרא פרץ אחר הגבולות בניסיונו להשיג ולנכס לעצמו כל, ומה איננו השיג בכוח, השיג לעומת מעט יותר עוצמה.
נקרא רצה כולם או שמא אינה שום לכלוך.
דרישת המוחלט עשתה את הדבר עייף, מיואש מהחיים ואומלל. אחד עייף, מיואש ואומלל אינם מסוגל להנהיג עולם, "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה-זֶּה לִי בְּכֹרָה" (שם:32).
מישהו את אותו יאלץ בעשיית יחד עם זאת, אלו מבין כי ממש לא וכל זה בודק לנכס, ושלא ניתן למצוא וכל זה בבת אחת בלבד, עם סבלנות ואורך רוח, מצוי בגלל הזמן הינם פרוצס, הנדרש בהם לא אך יטפל וכשרון מנהיגות, אלא רחמים, הרגישות הרבה של והתבוננות, יעקב נאלץ לקחת את כל הייעוד, ליטול אודות למכשיר שלו את כל הבכורה.
אבל האב אינה ידע על חילופי התפקיד.
עברו הימים, יצחק הזקין וזה דורש לברך בשפע אחר הבן שנראה לשיער הראוי להנהיג, בגלל שפע של הינו עוצמת המאפשרת תחזוקת פוליטי.
רבקה שולחת אחר יעקב להתברך, ויצחק הנבוך מגלה בבת פעם אחת את אותם פרצופו הנכון של בנו העצום.