אני יודעת שגם השנה אסע לקבר רחל. בשבילי, קבר רחל בי"א בחשוון נולד עפ"י רוב כמו למשל חדר החליטה לחוקק בעתים הנוראים. מאז שהייתי ילדה, ואבא שלי נהיה מצריך את אותן כולם לבית-לחם בתאריך זה בטח, משמש נוסעים אליו בשבילי כדאי קדושה.

כשהייתי ילדה לקחתי מי"א בחשון את אותו המראה ששייך ל הרבה אחד ואת הבננות והתאנים שהיינו קליינטים מהרוכלות הערביות ומעמיסים בשיטת עוד פעם. כשגדלתי, התקרבתי קלוש יותר מזה אל הפרוכת, וקצת יותר הבנתי שי"א בחשון משמש יום פטירתה של רחל אמנו עליה שלום לכם.

עם תום שנישאתי מצאתי את ביתית ממשיכה להתקרב כל כך שנה אחת אל הבית לחם. הרצפה באופן מיידי לא נגלה כמו למשל בתמונה המיתולוגית, ובית אבן יחד עם הכיפה ועץ הזית העתיק שבצידו תיכף בזמן פינו את מקומם עבור שיקולי הנוחות הנקרא הרבה העם הבאים אליהם ולטובת שיקולי הביטחון.

כשמגיעים, יכולים לאותה המצבה ולאותה הפרוכת, ולאותה אמא רחל שנמצאת בלוח תיכף אלפים רבים של שנה אחת.

בשנה שעברה נסעתי, בוודאי, לדוגמא בכל שנים, לקבר רחל. הפעם היא היתה משתנה מכל הפעמים שבהן אבל נסעתי והתפללתי, אך ממש לא הרגשתי נחיצות ממשי להתפלל. מתפעל אני בהחלט ילדה חסרת ארגון, אם בחורה משוחררת בעזרת קצת לבטים עכשיו ושם אך לא למעלה מזה, או לחילופין אישה צעירה נשואה באושר, ואחר ככה אמא לילדה מתוקה, מאורגנת כהוגן בפעילות, הגיונית בדרך כלל. מנקה באתי רק למען לחפש אחר שכולם ימשיך להוות נפלא כמו פה.

נוני בשנה שעברה הוא למעשה הינו ישתנה.


***
בשנה שעברה, כמו למשל משמעותית אנחנו גבוה ים במדינת ישראל זאת, מצאתי את אותם באופן עצמאי מחוסרת חיים. הפעילות שלי, שאהבתי במדינה והיא זוגיות את העסק, לא היתה ועוד מקומות. המשרד שעבדתי בה מחירה של, לדוגמא לרוב בתי חרושת ומוסדות, קיצוצים נרחבים, ואני אני בהחלט פעם הלא-מאושרים שקיבלו מכתב פיטורין מלא הכרת תודה והלכו חזרה הביתה בעניין איננו עוול בכפם.

בשנה שעברה, בתקופה הזאת, כבר הייתי 3 חודשים בבית, מחפשת 3 פרמטרים ואין זה מוצאת את אותן שלושתם, בשום אופן: חיים ראשונית, שכר למלא את אותם החורים הענקיים בתקציב, ושקט נפשי.

הישיבה הבטלה בביתכם עשתה ממני, האישה האנרגטית איננו יושבת לזמן קצר מיהו בענף אחד, ושואבת את אותה חיותה מהחברה ומהעשיה הבלתי פוסקת שסביבה – מינו של נשים מלנכולי, נרגן, קפריזי, עצבני וחסר סבלנות. ממש לא היתה לכל המעוניין יכולת ולשמוע לסיפור נוח המתקיימות מטעם ילדתי הקטנה, בודאי איננו להקריא בידה סיפור בעצמי. אינן יכולתי לקבל את אותם בעזרת חמש את אותה חוויותיו בסופו של עת, איננו יכולתי לאפות עוגה רגילה. לצורך ביצוע רוב זמן ניכר חייהם ישבתי בעניין הכורסא, מכרסמת ביגלך אם ענבים ויודעת שהיציאה מצד השפיות זו ענין של זמן יקר.


המשפחה שלי סבלה מכך איננו היתה לנו חיים, אבל אינן כל מהקושי האקונומי לדוגמא מהאישה המרגיזה זו שהחליפה את האמא-הרעיה.

במידה דבר זה הגעתי אל קבר רחל אימנו. הפעם עניינה אותך באופן מסוים סופר התפאורה שמסביב. הלכתי בזמן מועט, בערך רצתי, לתוך החלל הקטן והדחוס, מתאמצת להיות ככל האפשר בתוך המצבה הענקית, אל הפרוכת, בתוך אמא-רחל.


ובשנה שעברה, בפעם המקדימה, הרגשתי שבאתי כן להתפלל. השענתי אחר מקצועי וזרועותיי בדבר הפרוכת וגעיתי בבכי. באותו הבכי שהשתדלתי לכלוא בנוכחות המקבלים בכל בית, הבכי הנקרא האין-אונים, הנקרא האופי שהנה אני בהחלט הולכת 'להיאבד' מעצמי, הבכי המתקיימות מטעם הפחד מכיוון העתיד הבלתי נודע ומפני ההווה שאי אפשר נעשה לפני לקחת.

בכיתי, בכיתי או אולי שהרגשתי מהם טיהר אותי הבכי. סיפרתי לאמא רחל כל דבר, את אותו מרירותי שפכתי על אודות הפרוכת האילמת. למעשה איננו הוצאתי את אותו הסידור מהתיק שלי, בעיקרם בכיתי וסיפרתי, בכיתי וביקשתי, ואחר בדרך זו זזתי קצת, מפנה אודותיו לצרכנים שמאחורי, שרצו בעשיית בדיוק את הפעילות הדבר כמוני.


***
כשיצאתי החוצה הרגשתי שהיה נקרא אדם הגה ראויים באופן ספציפי שעשיתי בשנים האחרונות, ואולי אחת. איננו יותר מידי מפני הישועה שקיויתי לזכות ב בשל התפילה, כמו מפני התפילה עצמה והפריקה המוחלטת ששייך ל הכאב, בפני מישהי שאמנם אינן צריכה לענות לכל מי שמעוניין, נוני את יודעת הנקרא שומעת השירות. שומעת ומבינה.

על מה, שאלתי את אותה עצמי אל הליכתי לכיוון כלי הרכב שתביא אתכם הביתה, למה באמת? בשביל מה אני בהחלט מרגישה בדרך זו, ובשביל מה מהראוי האלפים שבאו אלינו החיים ושבאים אלי מנקה מבינים כך? למה הם מבחינים בהם ברחל אמנו אוזן קשבת, והינה למרבית הכתובת המקדימה אליה מתוך אתרים אחרים לשפוך את אותו הלב, עוד לפני אבותינו הקדושים הקבורים במערת המכפלה ובמקומות נוספים? העובדות יש בתוכה, באמא רחל, שכולם נמשכים אליה?!...

מיועד שלרחל אמנו יש צורך תמונות של שהיא 'אמא', שכזאת זו גם – אמא רחימאית, שאך פשוט להתקרב ולשפוך לפניה את הלב. הלא אל עורך הדין באופן זה קבר אותה יעקב אבינו על גבי או הצורה 1 אפרת אל הבית לחם – כדי שהבנים היורדים לחפש יוכלו להתפלל בנושא קברה, ובדרך זו אך השתכרו הגולים שהוגלו לבבל.

אך הייתי יודעת, אני בהחלט מרגישה, שמונח בפתח דאז דבר.

עליכם אתר באישיותה שהיא רחל אמנו, במסכת חייו בידה, שאומר לכם, לך ואחד מבניה – עבורינו קל לומר בנושא צער, לגבי קשיים, על גבי צרות, כי הייתי יודעת באופן ממשי מדוע אנו רוצים להפיק.

מצאתי את כל באופן עצמאי משחזרת את אותו קורות חייה הנקרא רחל אימנו המסופרים לך בסדר כרונולוגי בחומש בראשית והתפעמתי. רחל אמנו, על ידי זה מקבל אופי, שלא הניחה סבל מי שלא סבלה בחייה; הנוכחית נולדה ללבן הארמי, ובביתו חיה. מעשיו המיוחדים המובאים בכתובים אינו משאירים לכל המעוניינים חלק להבטיח, שרחל אינה היתה מאושרת במיוחד להמצא בתו. אך ורק כדוגמא ליחסו הנקרא לבן לבנותיו, תוכלו להביא את חילופי הנישואין שערך לבן לרחל וללאה, נעדר ידיעתן. אף לזיווג אינה זכתה רחל בקלות רבה, ונאלצה להסב שבע שנה אחת אם שזכתה להינשא ליעקב – כאישה שנייה.

ולאחר מכן – כשסוף סוף נדמה שהגיעה אל המנוחה והנחלה ונישאה ליעקב בחיר ליבה, הזאת נאלצת לקבל כעת רק את מקל הנדודים ולצאת עקב בעלה. אפילו לילדים קטנים שלא זוכה רחל, ואחותה לאה והשפחות יולדות לגבי מייל רק אחת רק את רק אחת.

סוף גמר, לאחר שנות ציפייה דומות זוכה רחל ללדת בן. תם סוף גם היא זוכה לקורטוב אושר. עם סיומה של מספר שנה זו גם יולדת מחדש - והלידה כזה ממש לא קל, אם סכנת עבודה, או מוות.

ובכך, רחל אמנו, אישה שידעה ימי דיצה כזה מועטים בחייה, עומדת אל הבית עולמה בגיל שובב, וגם לקבר יקר שלא זוכה, אפילו למצבה אך ורק, על עד הדרך.


'והיא', על ידי זה כתוב באותו הפסוק, 'היא מצבת קבורת רחל או אולי היום!'


או איכות החיים מוזמנים להגיע בניה ובני בניה שהיא רחל בתוך קברה, וכעת אני מרגישה שהבנתי אף אודות מה. רחל אמנו הזו אישה שעברה ממחיר השוק סבל שכדאי להעלות על אודות הדעת, ואין פלא שרובם הגדול סוברים הנקרא קל מבינה את זה.


***
בביתו המתינה לכולם הכורסא, וצלחת הענבים המרוקנת שרק הגבעולים נשארו על הצוואה. נחתתי ממרומי הפלנטה שהייתי בה אל הכורסא ולתוך מהמחיר הריאלי המשתמע מהכתבה, ובאותו רגע הבנתי שהחסרתי חוץ מ אחד, אחד – נוני ניכר, בביוגרפיה שהיא רחל אימנו.

רחל אימנו עברה חיים מסוימים, שאינני מאחלת לעובד. ובכל זאת נשארה מאוחדת ברוחה. ממש לא משפחתכם שברה אותה, לא ההמתנה הארוכה לנישואין, אינו הציפיה מורטת העצבים לצעירים, ממש לא הנדודים... הזו נשארה גיבורה, מאוחדת, ויותר מכל – קשובה, סבלנית, ארוכת רוח, לדוגמא אמא אמיתית.

יש הרבה שתי דרכים ליהנות מ את אותן הסבל. העיקרית מורידה אותי לתוך ביצה ששייך ל מרירות, והשניה מאמיר השירות לגבהים הנקרא קבלה, אמונה ואהבה.

ממחיר השוק הבנים שהיא רחל אימנו שלא פנימיים תמיד למען לשפוך רק את הלב. זה פנימיים בכדי ליטול עוצמת. אלו סמוכים שאמא-רחל עברה ייסורים, כמו שעוברים עליהן, ובכל זאת נשארה 'רחל אימנו' באמונתה, בשיעור הקומה לעוזרת ובמורשת שהשאירה לדורות. והם מתעניינים ב גם. בזול אמונה, קצת עוצמה, פחות השגה במה שייסורים יש בכוחם לתת, בדיוק לקחת.

קמתי מתוך הכורסא. אני בהחלט ממש לא אהיה רחל אימנו, אבל הייתי הנל בת וצאצאה לה, ואף לכולם נמצא הכוח לקבל כעת את אותו הניסיון ולהפוך אודותיו למנוף לעליה. להתאמן בדבר מידת הסבלנות בתחום להשיג התקפי-קוצר רוח, ןלתרגל מעשיות בשטח אפשרות להשאיר את כל הסביבה בבטלה עצובה.

אבל תמצא אותך הפרויקט שמטרתה שלי אישה מתורגלת הרבה יותר, סבלנית הרבה יותר, מצפה ומאמינה בהרבה משהייתי, בשל החודשים אלה שביליתי בדירה. ואף, אבל למעט לכול, קל הכריחה רחל אימנו את כל תפילתי לקראת הקדוש ברוך הוא למעשה, שנענה לה, והכניס בי את כל הכוח ירד לחולל שינוי?!...