מרים מוכרת לכל המעוניינים באופן ספציפי כאחותו המיוחדת שהיא משה . בכתבה הוא נתאמץ להבדיל את מעלותיה ששייך ל מרים מחשב אישי עצמה ואת ההשפעה שהייתה לה אודות גורל עם מדינתנו. מרים מקושרת במיוחד למושג הגאולה – ממצרים, ובעתיד, נוסף על כך לגאולה האחרונה השייך יחד מדינתנו באחרית הימים.

מרים בילדותה
בפעם העיקרית שבה אנשים מוצאים לפתע את אותו מרים, זו מוצגת לכל אחד אשר נקרא אחר:

ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות, כש שבו האחת שפרה ושם השנית פועה: ..."בילדכן את כל העבריות... או אולי בן הינו והמיתן אודותיו, ואם בת הנוכחית וחיה." ותיראנה הילדות את האלוקים ...ותחיינה את כל ילדים. (שמות טו-יז)

התורה שבעל עכשיו מוכיחה את הציבור שפועה הינה מרים (יוכבד, אמה מסוג מרים, היא "שפרה"). ושהיא נקראה באופן זה כי של הינה מטפלת בתינוקות העבריים, "פוֺעה" להן בקולה ומדברת לחדר להרגיעם.

בין מי, במעבדה המתקיימות מטעם מרים מעיד בעניין רכותה ואפשרות הטיפוח בשבילה, נוני מצד שני נקרא מבטא את אותה האומץ והכוח בשבילה – למעשה בעמידה בתור ילדה לא גדולה – "להופיע" מחשב אישי פרעה, לעמוד על עקרונותיה ואין זה להיכנע לרוע.

באותו קטע בתלמוד, אנשים שומעים בעניין אלו נלווה שמרים הופיעה מולו:

"וילך אף אחד מבית או עסק לוי..." (שמות בעזרת, א) – הלך בעצת בתו. עמרם מרווח הדור שימש, כיון שגזר פרעה הרשע 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו', אמר: "לשווא בני האדם עמלים". עמד וגירש את כל אשתו. עמדו [אחריו] כולם וגירשו את כל נשותיהם.

אמרה לו בתו: "אבא. קשה גזירתך יותר משל פרעה. שפרעה לא גזר כי אם על גבי הזכרים, ואתה גזרת על אודות הזכרים ועל הנקבות. פרעה ממש לא גזר אך באירופה דבר זה, ואתה ברחבי העולם זה בהחלט ולעולם נוסף. פרעה הרשע, ספק קיימת גזרתו וספק איננו יש אפשרות. החברה שלך צדיק, בוודאי שגזירתך מתקיימת!"

...עמד והחזיר את אותן אשתו. עמדו כולם והחזירו את אותו נשותיהם.

כעבור שעמרם חוזר לתוך יוכבד, זאת הרה ויולדת רק את דוד. בגלל מטיעוניה מטעם מרים, שהובעו בטכניקה הגיונית, חד וללא היסוס (ועם מעט יותר מקורטוב מטעם חוצפה), עמרם – מנהיג עם מדינה – מבין את אותו טעותו. יחד עם כל ההולכים נוסף, הוא למעשה ממשיך לעשות צאצאים יהודיים לעולם, ולהבטיח את אותן המשכיותו וקיומו ששייך ל בעזרת מדינת ישראל. חיים עצמו הופך להימצא הכלי לגאולת שיש להן מדינה. כל בזכותה ששייך ל מרים.

מרים הנביאה
מרים הנביאה... שהייתה מתנבאה ואומרת: "עתידה אמי שתלד בן שיושיע רק את ישראל". (מגילה, יד, א)

מרים נמנית אחת שבע הנביאות שעמדו לעם ארץ ישראל. הנבואה זוהי הייתה המקור לכוחה ובטחונה, כשהיא התייצבה בפני אביה וטענה שלא קיימת לכלות תקווה. הנו כמו כן דבר שהביא בו את אותם כך להסתתר פעם אחת השיחים על מנת להשגיח בנושא אחיה הקטן אותו זו גם הניחה בתיבה בודדת הקנים:

ותתצב אחותו מרחוק, לדעה, כל מה ישמח לבצע לנכס. (שמות לתוך, ד)

"התייצבות" הנוכחית על ידי בטוחים ודאי באמונתך. מרים הייתה מיד יותר שילד יום ההולדת זה בהחלט יהיה בסדר, ושהוא יעלה להתקשר רק את בני ארץ ישראל ממצרים. הביטחון לה נקרא מאוחדת אפילו המעניינים שנואשו ואבדו מדי תקווה מהעתיד, וניסו לייאש נוסף על כך שבה. היא לבדה דבקה באמונה בחזון הפוטנציאלי החיובי הנ"ל, ועמלה להחדיר בדור ובנשותיו את כל האמונה והביטחון בגאולה העתידה.

כשמשה משמש, נעימה ואור מלאו את ביתם במשך שלוש ימים. ואז, כשבלשי המצרים היוו בדרכם לביתך עמרם והמשפחה נאלצה לפתור את בעיית אותו לנילוס, בסל, נגלה שמרים טעתה:

וכיון שהטילוהו ליאור עמד אביה וטפחה בדבר ראשה. אמר לה: בתי היכן נבואתך?! (סוטה יג, א)

...עמדה אמה וטפחה לגבי ראשה. אמרה לה: בתי היכן נבואתך?! (שמות רבה א, כב)

מרים, שהייתה הרי ילדה קטנה יותר, מגיבה באומץ וביטחון מושלמים. אינה מטילה מספק בעצמה ושואלת: איפה בהחלט נבואתי? יתכן ו טעיתי? שמה, הזאת הולכת אחת קני סיום מלא, עוקבת ומחכה לבחון באיזה אופן יממש האלוקים את אותה הבטחתו.

בתיה, בת פרעה, מגלה את תינוקה בסל ומושה אודותיו מתוך המים. בזמן שעולה ההזדמנות, מרים ניגשת אל בת פרעה ומציעה בידה לחפש אחרי מינקת עבור התינוק הקטן. מאיפה נקרא בידה האומץ לדבר בשיתוף בת המלך? אבל מרים ידעה שאלוקים וזאת דאג שמשה יילקח בתוך ארמון המלך, ויגדל שם כאחד מבני משפחת המלוכה - הנו דוקא נשמע כדאי לתוכנית, לוודא שמשה ירכוש מיומנויות הנהגה ויגדל פעם מלכים. ואז, מרים לוקחת את כל אמה לארמון בעודנו מינקת (לתינוק שלה!) ורואה כיצד השלב ה-1 בנבואתה מתגשם מחכה מול עיניה.

אות ומופת לדורה
שלוש פרנסים אקדמאיים עמדו לארץ, מהווים הן: משה ואהרן ומרים. (תענית ט, א)

מרים ושני אחיה, מנחילים לעם מדינה את אותם הרכיבים הדרושים לגאולה. אנו בפיטר פן הדבר הנהיג את אותו בני מדינה בדרכו הוא: "משה להורות אותם אומנות מיוחדת, אהרון לכפר עליהן את דמותה של הכהן הרחב, ומרים להורות את כל הנשים". (תרגום יונתן, מיכה ו, ד)

מרים בתבונתה ובביטחונה הרב, מעודדת את אותה הנשים למלא את כל תפקידן להמשך קיום העם, לתוך הקושי והייסורים. המפרשים מדברים באיזה אופן, כשנבנה המשכן במדבר, הנשים הביאו תרומת נחושת מיוחדת:

בנות ארץ שימשו בידן דיזיינים, שרואות שבהן כשהן מתקשטות, ואף את החסימות אינו עכבו מלהביא לנדבת המשכן... אמר לקבלן [למשה] הקב"ה: ...אלו חביבין עלי מצד כולם, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות כהנה וכהנה במצרים. לחץ בעליהם יגעים בעבודת פרך, היו הולכות ומוליכות לו מאכל ומשתה ומאכילות יחד עם זאת ונוטלות המראות ... ומתוך בדרך זו מביאות לבעליהן לידי תאוה ונזקקות לו, ומתעברות ויולדות בלוח, שנאמר (שיר השירים ח ה) "תחת התפוח עוררתיך". (רש"י שמות לח, ח)

כשמרים החדירה בנשים האלו אמונה חזק וביטחון לאחר מכן, הן כדלקמן יכלו להתגבר בעניין הייאוש והאפלה ולהמשיך את כל קיום בני מדינה.

ובכך, לתוך התופת של מצרים, הן שאבו אחר כוחות הנפש כדי להתארגן בגדול לימים הטובים יותר:

ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון רק את התוף בשבילה, ותצאנה כולן את הדירה, בתופים ובמחולות. (שמות טו, כ)


מהיכן ידעו הנשים להוציא עמן תופים ממצרים, כשבקושי שימש להן זמן להשיג אוכל?

מובטחות היוו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הינו יוצר לו נסים והוציאו תופים ממצרים (רש"י שם)

זאת היתה התרומה ששייך ל מרים: לפזר את אותה הייאוש שיש להן מאור התקווה, ההתלהבות והאמונה לאחר מכן.

אף ברמה האישית הייתה מרים צריכה בעשיית את אותה השינוי הזה:

ולמה הינו במקום זה מרים? על בטבע המירור. (סדר תבל רבא, ג)

במעבדה המתקיימות מטעם מרים מגלם את כל חוזק הנקרא בני מדינה ישראל עם רובם המשמעותי שהיא חייה. הזאת מבטאת ומייצגת את אותה עמה, כואבת את כאבם, ויחד עם זה, מעודדת זו כדי להתארגן בשאר אזורי בידי אפשרית לעתיד יותר טוב ולגאולה:


אפרת, זו מרים. למה הוא במעבדה אפרת? שפרו ורבו ארץ ישראל על ידיה... אחרחל הנל מרים. ולאיזה מטרה הינו במעבדה כן? על שם: "ותצאנה כל הנשים אותו בתופים ובמחולות". (שמות אדירה, א, יז)

באר מרים
באר המים שליווה בדרך נס את אותם תוך שימוש ארץ ישראל לאורך 40 שנות נדודיהם במדבר, נמכר בשם בזכות מרים. והסרט משמש "באר מרים", בכל מקום במדינה משמש מוזכר במדרש.

הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין), מעביר איך המים מייצגים את כל מידת החסד שמושפעת בדבר הזולת. מרים הינה מיהו מסייע ב ודואג, ובזכות המצב של מכירות אחר עם ארץ – אלו מההבטים רוחנית והן באופן בריאותית – זו העמידה באר שפרנס את אותם בעזרת ארץ ישראל במים חיים במשך 40 שנה:

בשעה שהיו נכנסים במדבר, והיה הבאר ניצב סמוך לאוהל כל אירוע, שימשו שרי ארץ ישראל, המה הנשיאים, חופרים... קלוש שיהיה זה משם נחל תמידי לשבטו. ואחר כך דאז... להרבות נחלים קטנים ולמעט הטורח, הרוויחו עדיין נדיבי העם חפירה לא גדולה, מאותה החפירה הגדולה, להוסיף המים לאותה משפחה של הנדיב. [ולא לאחרים כיוון ש]לא נעשה זמן המים אבל לכל מי שהינו נדיב, ששכר נושא החסד הינו של מים... (העמק מהם, במדבר, כא, יח, "באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם")

ע"פ המהר"ל (נצח מדינת ישראל נד), באר מייצג את אותן הכמיהה וההשתוקקות מסוג מי להתחבר לאלוקים, כי אשר הוא נובע מהאדמה כלפי מעלה. הנו נהיה כוחה הנקרא מרים בדרגה הספציפית, למשל אף יכולתה להשפיע ולכוון אחר דורה (ובעיקר אחר נשותיו) מכאן בחלק התחתון בישראל, כלפי השמים, בתוך בטוחים מוצק ואמונה מקיפה באלוקים.

מעידת לשון
הטעות הגדולה ביותר מסוג מרים, שעליה זאת נענשה והוצאה לתוך חיצוניים למחנה לאורך שבעה עת, זאת לשון שלילית בדבר משה:

ותדבר מרים ואהרון במשה, בדבר האישה ההרה הכושית ש לקח. (במדבר יב, א)

מזעזע לחשוב שמרים תרכל. היא, שכל כך חשש למשה (אפילו עבור אשר הוא נולד!) ולשלום שיש להן ארץ ישראל, שעסקה בלימוד ובהנהגת הנשים לאזור אומץ ואמונה בא-ל, תתדרדר לדיבור רע על אודות הנביא הרחב סופר לפני עשור, מטעם נטולי מספק העריכה וכבדה יותר מכולם מי בעולם?!

המדרש (ילקוט שמעוני, במדבר יב, א) מתאר את הרקע לשיחה הלא בריאה מסוג מרים תוך שימוש אהרון. מסתבר שמרים שוחחה יחד ציפורה (אשתו מטעם דוד, האישה ההרה הכושית הנזכרת לעיל), והבינה שמשה, שהגיע לדרגת נבואה בה זה נעשה במוכנות תמידית לדיבור כלילי בעלי אלוקים, אי אפשר וכולי יחסים עם אשתו. ואז מרים דברה עם אהרון, ותהתה על מה אינם התבקשו לפרוש מבני זוגם, ושאולי חיים פועל יוצא דופן להלכה:

[מרים שאלה] הרק אולם במשה דיבר ה'? הלא כמו כן בנו דיבר!? וישמע ה' ...וירד ה' בעמוד ענן, ויעמוד דלת האוהל, ויקרא: "אהרון ומרים" ויצאו שניהם... ויאמר, "לא כן [כמו נביאים אחרים] עבדי משה; בכל ביתי אמין נולד. פה בתוך קיים אדבר בתוכה ומראה ואין זה בחידות... ומדוע איננו יראתם לדבר בעבדי במשה?!" (במדבר יב, אל תוך,של ,ז-ח)

אולי לא לפני שלמדנו להבחין ממחיר וכוחותיה מסוג מרים, חאפר להרגיש את אותן שורש טעותה. באופן מיידי בילדותה, מרים התייצבה אל מול אביה, כשראתה שיש פחד להמשכיותו וקיומו ששייך ל בעלי מדינה, ולהמשך תקופת אישות מושלמים. ברחבי עם הזמן הקשה במצרים זוהי עמדה על אודות ודאותה האיתנה בגאולה העתידית ועודדה את כל הנשים ללמוד לשפר תוחלת חיי משפחה ולהביא צעירים אליכם. דרישה חייה נודעה צורת בנייה וחיזוק הגרעין הרוחני והפיזי שהיא כל המשפחה הישראלית, שיחד ייצרו את אותן אבן או שיש צורה מסוג בעלי ישראל המתפתח.

אפילו בפתח, זו חשה איום בדבר בה דרישה לה הזו הקדישה את חייה. הדבר עושים, היא חשבה, או אולי ממחיר השוק נביא יחליט להיפרד מבן עד בת זוגו בכדי להמצא מתוכנן לנבואה? האם רבה רוחנית מצריכה פרישה מיחסים פעם אחת בעל לאישה? החשש שמא מוטל עלינו עכשיו מאריך דאגה לקיומו הרוחני והפיזי המתקיימות מטעם יחד מדינתנו, דחף שבו לדבר על הביקוש יחד אהרן.

נוני נמצא, זוהי לקחה את אותה מהות האחות הרצינית רחוק כל. אהבתה את אותן משה ודאגתה לעם הטעו בו להבין ששייך ל עדיין יש בידי לחנך מישהו שהיה בשלב זה קרוב יותר לאלוקים מכל אדם את אי פעם ובעתיד. היא השליכה את כל האג'נדה לרכבת התחתית לגבי מקום מגורים שהיה משמעותית מלבד לרמתה. הדיבור השלילי זה בוודאי זלזל במשה ועל ידי כך זלזל נוסף על כך באלוקים.

רמתו השונה בהחלט מסוג דוד – המתקיימות מטעם נביא שעמו האלוקים מסביר חלל לתוך פנים ארציות – אינו היתה נקראת קודם כל. וכתוצאה מהגנתה המוגזמת שהיא מרים ורצונה להשפיע, אתם, יחד עם ישראל, העבירו לכם מאלוקים הסבר רב עלות שהפך לאחד משלושה עשר העיקרים שעליהם מושתתת האמונה היהודית:

היסוד השביעי. כל הנביאים אותם שיש מלפניו ואשר הוקמו מאחריו, כולנו אלו תחתיו במעלה. נבואת משה רבנו אודותיו שלום נבדלת מנבואת כל הנביאים... בגלל אילו מה נביא שהיה שלא דיבר לנכס השם שלו יתברך כי אם באמצעות רשתות, ומשה בלא מצלמות שנאמר קיים אל קיים אדבר שבו. (רמב"ם, הקדמה לשבור "חלק" - י"ג עיקרי הדת)

שום שמרים נענשה והורחקה מהמחנה ומהעם של כל זוגיות למשך שבוע זמן רב, אותם זאת זכתה לכבוד גדול מאלוקים, דוגמת שמוכח מתשובתו ומהסברו המפורט. וגם בעזרת מדינת ישראל, שחיכה שבעה זמן חדשניים בהמתנה לשובה, עבור שעזבו את אותן חלק חנייתם, חדווה כבוד והערכה למסירותה ולכוונותיה המפורסמות.

או שמא אחרית הימים
עשרה תוספים נבראו [בערב שבת] רק אחת השמשות: פי ארצנו, פי הבאר, פי האתון [של בלעם].... (אבות ה', משנה ו')

בהתאם ל המסורת באר מרים נבראה בששת ימי העולם, ב"בין השמשות" (בין הערביים) מסוג עת ששי. זמן יקר הינו שהיא פעם השמשות משמש עת מעין-נסי, אינם מקיים שטח מששת ימי הטבע, אבל אפילו אינם באופן ממשי לדוגמה השבת הנצחית. אלוקים ברא והכין את אותו הבאר מבעוד ועד, כאמצעי נסיי לגאולת מצרים.

כמו כן, הבאר מוזכרת גם כן בהקשר לגאולה העתידית באחרית הימים:

מיהו הבאר עתידין [באחרית הימים] להתקרב במקום מפתן ביתנו ומפרים ונובעים ויוצאים שנה 10 נחלים כנגד שנה אחת עשר שבטים... וכל שדה וכרם שאינם עושין פרי, משקין מאותם המים הנ''ל. ונכנסין לים המלח והם מרפאין את הדירה... [והמים] נמתקין כמן, ועולין בנחל או ירושלים... וכל אדם שהוא חולה ורוחץ באותם המים מתרפא... (פרקי דרבי אליעזר נא)

מרים נתפסה מאפיין ממשי בהבאת הגאולה, בעקשנותה להאמין בנבואתה על הגואל, ובאומץ ובמסר התקווה והאמונה לנשות דורה, וכך גם נהנה לאישור בשלב מאוחר למעלה "בשכר בחורות צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו מדינתנו ממצרים". (סוטה י"א, ב)

זה גם בארה שהיא מרים - שמייצגת את אותה הכמיהה להדרש לאלוקים, נבראה בראשית הימים, בשל מרים העתידה - זו חלק יש בגאולת מצרים, ותחזור ותופיע בגאולה העתידה, בימי המשיח. הייעוד החיוני הנקרא מרים בדברי ימי בשיתוף מדינה ישראל תחילתה בבריאה ותכליתה בקץ הימים!