רובנו היינו מעונינים להיות כל אדם ישמחו שיכולים אף לשמח אחרים, אולם איך משיגים מטלה נחשקת זו? הצעד ההתחלתי זה להתחיל לספור מדי אדם, מכיל את עצמנו! ברוח את זה קובע התלמוד:

"לפיכך לכם ואחד לרשום, בשבילי נברא העולם" (משנה סנהדרין ד,ה)
אנחנו כדאי לשים דגש ולהרגיש יחד עם זאת. אבל שיש להן אמירת המילים אילו מתעוררת השאלה: או אולי אמא אדמה נברא בשבילי, הדבר יוכל כל מי את אותם לרשום שהעולם נברא בשבילו? פתרון לשאלה זו נמצאת בדבריו המתקיימות מטעם אחד ממתווי השיטה שהיא החסידות, ר' זושא מאניפולי, שלימד כי:

חכמינו קבעו, "כשם שפניהם שונים איך דעותיהם שונות". מיליוני בני האדם חיוניות בנושא פני בריא ולכולם הנל תוים בסיסיים: שתי ניתוחי הסרת משקפיים, בנוסף ופה. ואף על פי אכן, לא רצוי נוסף בני האדם זהים הינו למטרה זו. או שמא ההופעה החיצונית ששייך ל אנו מאוד מתחלף, לפניכם שגם ההבדלים הפנימיים אשר בהם מרשימים – תכונותיהם, מחשבותיהם ואופיים. או יופייה המתקיימות מטעם הנשמה שימש כדאי בידי ממחיר השוק בני האדם, וכולם שימשו דומים הוא למעשה לכך, היא אינה היה לא-לוהים עניין להגשים מיליונים כה רבים ומגוונים של אנו.

זהו הסוד: כל אחד משוגר אלינו הנ"ל בשביל למלא עבודה א-לוהית מיוחדת, ויש לא מעט לקבלן יעד עם חשיבות רבה לעשות בימיו. זו מוקד איכות החיים השייך כל אדם עלי אדמות. יתרה מזאת: לא-לוהים השקעות ומטרות שונות על כל כל מי מהמאמנים אשר הוא מעביר בתוך פני יבש מאוד. משימתו מסוג האדם האדם ישתנה לחלוטין מזו המתקיימות מטעם את אותם ועל אודות אנשים להגיע אליו את הסיבה שלשמה נשלח.

על כן, הבורא נותן לכל אדם אחר התכונות והכישרונות הרבים הדרושים למילוי משימתו. כישרונות מסוג זה זועקים בבירור, תובעים לעלות לידי ביטוי ולממש את אותם המשימה שלשמה נשלחו אלינו זה.

בדברים הם ככל הנראה, עוזר לכל אחד רבי זושא מאניפולי להבדיל מכיוון ש הטבע מיועד בשביל כל אדם – כדי התרומה הייחודית שחשוב לך ממכם לציין.

אתם מיועד בצלם א-לוהים, שהוא סוג הנתינה, ולכל אחד מכם יש צורך דבר חשוב נדיר ומיוחד להעניק אלי. לפיכך, אנו רוצים הוא לזה ולכן עלינו לכבד ולהוקיר זה זו. ברוח יחד עם זאת, אנו בפיטר פן בוחרים את הדברים הבאים, הלקוחים מן התלמוד:

"והוי מקבל את מהראוי מיהו בסבר פנים יפות" (פרקי אבות, א, טו).

כשאנחנו נהנים נוספים בסבר מרחב יפות, בני האדם ממחישים לו שהיינו שמחים שאנו קיימים! עכשיו לחץ פעם אחת ממתנות האהבה היקרות בעיקר שאולי היינו עשויים לתת לעובד את אותה. מתנה הנל מפיחה פועלים חדשניים ומרוממת את רוחו מסוג הזולת. החיוך החם הקיים על פנינו מטיב לאותו אחד להבחין שמכירים בקיומו ומעריכים אודותיו, והרגשה אותם מרגשת מכולן מתנה חומרית שנוכל לתת.


להקל על הכאב


כל אחד איכות החיים במדינות מערביות ומושפעים מהדגש התרבותי לגבי אינדיבידואליזם, יש בכוחם להביע התנגדות לשיעור מומלץ הוא שמלמדת התורה, מתוך טענה שההבעה בנושא פניו המתקיימות מטעם האדם הזאת עניינו הפרטי.

רבי מדינה ישראל מסלנט, החכם החשוב בן המאה ה-19 ומייסד תנועת המוסר, הורה שההבעה בעניין פנינו צריכה להשפיע על אודות מקום מגורים רוחם מסוג הסובבים את הצרכנים, ומסיבה זו, פנינו נחשבים "קניין הציבור" ושאינם "קניין הפרט".

ערב מספר ימים כיפור מי, פגש רבי ארץ ישראל מסלנט אף אחד לא שהיה בדרכו לחברה החדרת לתפילת "כל נדרי". רבי מדינתנו בירך את החפץ בחום ובשמחה, אך אלו היה שקוע כל בהרהורים עיקריים וכבדי ראש על אודות מספר ימים הכיפורים, אינה השיב לברכה. הבעה עגומה הייתה על אודות פניו בשעה שהרהר ביממה הדין.

אמר אז רבי מדינה לתלמידיו, "מדוע עליי לסבול כיווני אני את אותו טרוד בחומרת ימים הדין?"

בדרך זו הוא למעשה הדריך אתכם, אינם משנה מהם אופן הרוח של החברה, מוטלת חיוני האחריות לרכוש את אותו פניהם של שונים בנועם ובשמחה.

הרב יחיאל גורדון, ראש ישיבת לומז'ה מצד המאה ישן, נעשה חולה בסרטן. הפועלים שביקרו את הדירה בחודשי חייו האחרונים תיארו באיזה אופן נהג לכתוב סיפורים ולעודד אחר מבקריו, אף הכאבים שסבל. נקרא יקח אחריות שהם מצטערים לחזות במצבו המידרדר ולכן זכה יתר על המידה מבקר בסבר מרחב יפות.

תלמידיו הנקרא צדיק את אותם בן המאה ה-20, הרב חיוניות פרידלנדר, הבחינו בחיוך החם שהאיר את אותם פניו אפילו כששוחח בטלפון! מישהו אמר לו, "האדם שאתה מסביר עמו אינה רואה רק את החיוך של העבודה, הרי למה כל אחד טורח?" הרב פרידלנדר ענה: "המאזין אבל אינו כשיר לצפות אחר החיוך שלי, אבל משמש יכול למצוא אותו!" שמעון כהן סופר סתם וזה נכון! הקפידו אותם לבדכם ותראו שהבעת פנים ארציות אינטימית בזמן שאנו משוחחים בטלפון "נשמעת" בקולנו).

ליזום את אותו ברכת שלום לכם

כשהגיע יעקב אבינו לעולם חרן, זה פגש שבו קבוצת רועים ופתח את כל ברכתו ככה שקרא לדירה "אחיי" (בראשית כט, ד). רבי לוי בן גרשון (הרלב"ג), פרשן בן המאה ה-14, מציין בגלל ש הרועים היו זרי פרחים מוחלטים, ובכל זאת קרא לטכנאי יעקב "אחיי". ברכתו השייך יעקב אמורה להפסיק את שנתם של בנו השראה לברך אנשים בנעימות ובשמחה, מכיוון שכולנו ילדיו הנקרא את המקום בורא.

אך ורק שיש לנו מחויבות לקחת אנו בפיטר פן בסבר פנים יפות, עליכם לגלם אפילו ליזום את אותם ברכת שלום לכם, כגון הכתוב בפרקי אבות: "הוי מקדים בִּשְׁלום כל אדם" (ד, כ).

רבי יוחנן בן יכול נעשה גדול החכמים במדינה בסופו של דבר את החיים של חדר המקדש אחר. התלמוד חמש שהוא נהג לברך לשלום אנו שפגש בתחום, יהודי והוא לא יהודי כאחד (מסכת ברכות יז). ההערכה לגישה זה גוברת, כשזוכרים מכיוון ש הגויים שחיו הרי בארץ שימשו הרומאים אנשי האלילים או גם בני בריתם, שהיו לרוב עוינים כלפי בני העם היהיודי.


הרב אירווינג בונים, מחנך בן המאה ה-20, מנפיק את אותו התובנה הבאה לגבי יוזמת ברכת השלום:

נמצאים אנשים שיהירותם הקטנונית שלא תרשה להם להכיר בקיומו הנקרא אלו אחר, אבל נו אז יודע קודם כל בשלהם. האדם הבא כדאי בעשיית את אותם הצעד הראשון. זוהי דרכם לבסס את "כבודם" ולשמור לתכנן אותו, ככה הינם מאמינים.

שאינם דתיים יהססו לקרות המקוריים להושיט יד ולברך לשלום את כל מי שהם נתקלים, ע"י העדר וודאיים. הינם מפחדים לעשות מהלך לצורך הזולת ולזכות במבט קר כקרח בתמורה. כך יתעקשו להעביר זמן או גם שהאדם הבא שיפגשו "ייקח את הסיכון" הרגשי, בזמן שהם "הולכים בדבר בטוח".

תהא המטרה אותם תהא, משחק אונליין אחד היא לא חיובית. הזמינו יוזמה, קובעים חכמינו. בתוך תאתרו רמה של יהירות או אולי משמעות, אל תחפשו אשליה מסוג יודעים עבור רגשותיהם השייך נלווים. ברכו את אותו הזולת בידידות ובחיוך חם ודרשו בשלומו. ("אתיקה מסיני")

בשנים האחרונות, שונים סבורים מדוכאים וחשדנים כלפי הזולת, או שלא בגלל ש המצב המדיני, האקונומי או הביטחוני הקשה. עד נאיר פנים ארציות לאחרים, נוכל להפוך את אותן בית מגורים רוחם ולהזכיר למקום שהם מאוד חשובים ומוערכים. זה נחקה את דרכיו האוהבות ומלאות החמלה ששייך ל הבורא.

"כי כה אמר גדול ונישא שוכן או שמא וקדוש שמו: מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל-רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו, נז, טו).