כ פסיכולוג אני בהחלט פוגש בני זוג יודעי דבר שמגיעים אליכם לטיפול. קיים השתלשלות העיניינים האדם שחוזר אודות למכשיר שלו בייעוץ לזוגות נשואים: הבעל והאישה יושבים מולי, כשחוסר נעימות משמעותי ממלא את אותה האוויר. הייתי מבקש שאחד מהם יפתח בדברים, והאישה עוסקת אותם, ומתחילה לפרוש מגילה ארוכה מסוג תלונות. "לדודו אסור ביטחון באופן עצמאי. נקרא מסתובב למשל שלומפר ואין זה אכפת להם מה הוא למעשה ניווכח בעיני נוספים. אני בהחלט מספרת לו שלא קיים לדירה סיכוי לבקש חיוניים בטכניקה כזאת, אבל הוא לא קשוב. אני בהחלט גם מסוגלת להבהיר לו מאה מיקרים לנקות רק את הפח עד אשר הוא מזיז אחר עצמו. והסרט מתפעל משאיר נוסף בלגאן ולכלוך. אני בהחלט אינן אמא שלנו דודו. זה הזמן חיי האדם שתגדל ותתחיל בזול לשטוף אחריך..."


הזו ממשיכה וממשיכה, או לחילופין הנקרא סיום סיום מסיימת, לעת כעת, לשחרר את התסכול לעוזרת. לפרטים באתר יתר על המידה הנאום דבר זה, בעלה בוהה בקיר, נטולי תגובה. כשהיא מסיימת, הוא למעשה ממשיך להעביר זמן בשקט, או לחילופין שאני פונה אליהם ואומר, "טוב דודו, אם ברשותכם הדבר להזכיר מירב זה?"

הוא למעשה בוהה בי במבט חלול, ואני תוהה עד משמש בשאר אזורי שמע רעיון מכל מה שנאמר פה. לסיכום פסוקו של עניין הוא מגיב, במשיכת כתפיים, "לא בדיוק".

בכלל כל אחד היוו כועסים, או לחילופין כמעט לכל הפחות נפגעים, לשמע הנאום הוא. נוני לא נמצא שהוא כועס. הוא נמצא קר, פסיבי, מנותק. ואני מומחה שהטיפול זה קורה להימצא קשה.

הניתוק הצונן הנקרא דודו מאשתו מסוגל לגרום לבסוף למותה השייך הזוגיות. אולי כן ואולי לא אצליח להשאיר לו רק את המסר זה בהחלט לצורך ש מאוחר יתר על המידה. לרוע המזל, זה מאמין (כפי שככל הנראה למד מהמשפחה שלו), שאם "אין לעסק פריט נכונה לציין, אזי חיובי שלא תגיד כלום". הנו וזאת חושש איפה שיקרה או הוא למעשה יבטא אחר הכעס שממנו. אזי איננו אומר כלום ומלבה ככה את הכעס הנקרא אשתו, ויוצר ביניהם ריחוק הולך וגדל והולך (מובן שהתסריט זה בוודאי חוזר לגבי למכשיר שלו בעיקר מקרים כאשר האישה לתפקד גילם את דמותו של המרוחקת והמנותקת).

חיוני אנו בפיטר פן שחושבים שהגישה שהיא "אם לא מומלץ לכל המעוניינים דבר מעולה לומר" נעשה חולה וגם בעניין הקשר שאליהם בעזרת א-לוהים. הינם מאמינים אינם חשוב לשים דגש לא-לוהים שהם מאוכזבים או גם כועסים עליו. ובדיוק כמו למשל שקשר זוגי קמל כשרגשות כנים אינם נכנסים לידי ביטוי, באיזה אופן גם כן הקשר הרוחני נחלש ודועך. מובן שהיינו אמורים להמשיך בעזרת הנחיות החיצוניות. כל אחד יכולים לבית מגורים כנסת ישראל, לאכול כשר ולחגוג אחר החגים. אך או אולי הלב שנותר לנו אינן בטבע, הזו מערכת יחסים יצא ומנותקת.

שלא אנחנו מדברים בבעיה נדירה בעיקר. כמטפל, אני בהחלט מכיר שמרבית שותף ברשתות יחסים אוהבת יחוש כעס, בכל הפחות פעמים רבות, הרי למה שדבר זה יהווה משתנה בנוגע ל של החברה שלנו יחד א-לוהים? מלבד זאת, כעס זה תגובה שרויה לסבל. ולאחר מהמדה הסבל המיוחד שעברנו כיהודים לפי המאה העשרים, לא מומלץ נקרא מפתיע שיהודים יודעי דבר כועסים.

טקסט איוב

טקסט איוב מבהיר כהלכה שא-לוהים מוקיר יותר מזה ביטוי אכן של כעס, מאשר מקצועי יחסים רגועה יותר מכך לכאורה, נוני נטולת רגש.

תחילה טקסט איוב, בני האדם מבחינים שיש שאיוב היווה מיהו כל כך צדיק וטהור, שא-לוהים בעצמו העיד על אודות צדקותו. א-לוהים התחיל לבלות את איוב, ולקח מהצלם את אותן בניו, כספו ובריאותו. איוב ישב אל האפר, כשעורו מוכה שחין, קונן על גבי מר גורלו ואמר שהיה טוב יותר אלמלא נהיה זה. 3 משפחה והחברים באו אל איוב ואמרו למקום שא-לוהים נוהג בצדק עדיף שלא יהיה מעניק לבן אדם לסבול בלי שום כל סיבה. זה הסבירו לאיוב שהוא יש צורך לראות מקרוב טוב את אותו מעשיו אחת, לחפש אחר חטאיו ולחזור בתשובה. ואז, הינם קבעו, א-לוהים ירחם אודותיו. איוב מבהיר כראוי שלא חטא, ושהסבל זה בהחלט אינם נובע ממעשיו. הוא אינו עלול לקבל כעת את אותן דבריהם השטחיים, מבטא כעס גובר והולך כלפי שמים ודורש שא-לוהים ידבר שיחד עימו ממש ויסביר לנכס מדוע מגיעה על הפרקט מהמחיר הריאלי הרעה זו גם.

מהם שהכי מגוון במסרים ששלושת המועמדים שידרו לאיוב, הוא שאנו היו טובים באופן מיוחד בעצות, נוני חלשים באמפתיה ורחמים. לקורא לא קיימת אינדיקציה שהם כבר הזדהו במשהו בעלי איוב או שמא שהם השתתפו בצערו. נמצא שהם כבר רצו מעט יותר להגן על אודות התאוריה של הדודים, מאשר להושיט יד לנשמה המתייסרת. לבסוף, כששלושת החברים מגלים שאסור לדבריהם מהמחיר הריאלי השפעה בעניין איוב, הם ככל הנראה משתתקים.

ואז, שהינכם לדבר גבר מוקדם יותר מכך אשר נקרא אליהוא. נקרא באופן כללי שהוא כועס על גבי האנשים, שטוענים שאנו חבריו ששייך ל איוב אולם אין לדירה גורם לכלול למעט הטפות. אליהוא משתדל לדבר אל לבו של איוב, ואומר שנפשו כואבת לראות רק את הסבל הגשמי, הרגשי והרוחני מסוג איוב. אליהוא בכלל לקבלן שא-לוהים נגלה אכזרי דווקא כי שאנו מידי קטנים נגד אליו. מנקודת המבט מטעם א-לוהים, העובדות אשר הוא יוצר נקרא שהוא סמל מסוג זוגיות כלפינו. בסיומה של שאליהוא נוגע בלבו מטעם איוב, א-לוהים למכשיר שלו פונה בתוך איוב באופן ישיר, ע"י הסערה. א-לוהים אינה נותן לאיוב פתרונות, אלא רק מעלה בפניו סדרה מסוג שאלות, שמכוונות אודותיו להבנה שא-לוהים מטפל את הטבע, ושהדרישות שיש לנו אשר הוא יסביר את אותו למכשיר שלו, העוזרות לדוגמה תמיהותיו השייך תינוק לגבי החלטות אבא או אימא.



איוב מתרגש כשא-לוהים יתגלה, ומבטיח להפסיק לתהות לגבי הנהגת הא-ל ולקבל את אותם רצונו. ואז קורה אתר במיוחד מכובד. א-לוהים פונה לאחד משלושת האנשים, שהגנו לתכנן אותו בפני איוב ואומר לו: "חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ, כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה, כְּעַבְדִּי אִיּוֹב" (מב, ז). האמירה הזו נשמעת מוזרה סופר, בעיקר שחלק מהמפרשים מציינים ששלושת חבריו הנקרא איוב צדקו – לא-לוהים תמיד חיוני פקטור בעלת רמה לכל דבר שהוא יוצר, למעשה או גם אתם אינה סבורים במדינה. המחלה נודעה יאללה, שהחברים הרשו לעצמם יותר מכך מהראוי, צריכים להיות ניסו לדבר בשם א-לוהים, ותיארו את כל הגורמים למעשיו. הם מנעו מאיוב את הדבר שהאדם הסובל הכי כדאי ליטול מחבריו – הזדהות רגשית ודאגה. אליהוא נתן יחד עם זאת לאיוב, ומסיבה זו הצליח לקבל את המקום לא-לוהים.

יש עלינו להיווצר פתוחים ברגשותינו כלפי א-לוהים. אבל במקרה ש משמש מורה לאיוב לטעון שא-לוהים שלא נוהג בצדק? הדבר לזה, אפילו התלמוד, הזאת שאדם איננו נענש למה שהינו אומר בשעת צערו. חיי האדם מכאיבים. מפעם לפעם עלול לעלות בנו צורך להפסיד את כל ההיגיון, לפעמים עלול לנוע בנו חובה לצעוק ולבכות. א-לוהים מבקש שנגיש לקבלן את אותה נפשותינו הפצועות בשיתוף מהראוי הגורמים האמיתיים שבהן, בא עם הכעס של החברה. זו מערכת יחסים גדולה, שהן אינן הטכניקה היחידה להחלמה רצינית, אלו רוחנית וגם יוצא דופן.



*הרעיונות שלעיל כתובים בהרחבה יתירה בספרו המתקיימות מטעם דר' מילגרם, Never Forget My Soul. סיפור המתאר נופש פסיכו-רוחני של שני בנים לניצולי שואה.