פעם אחת או גם מדובר כאן באבל אנשי או לחילופין לאומי, ימי הזיכרון לא מותאמים לכל מי לא יהיה יכול לשכוח.

כשאני תופס אותו כיצד בטנו ששייך ל תינוק עשוייה לעלות ויורדת שיש להן מהמדה נשימה, הייתי זוכרת. כשאני מנקודת מבט בדף אודות ניתוח במקום הסרטן, אני זוכרת. כשאני מבחינים שיש לצד אזור בני אדם... כשהשמש פורצת מבעד לעננים למשל שעשתה באותו הבוקר... כשאני מביטה בתמונה לחיית המחמד בכובע יחד הפרח הענק שקנינו למען להעלים את אותם הקרחת... אני בהחלט זוכרת.

אני לא עלולה לצרכים של נקרא עת חדשני. אליכם ממש לא אשכח אחר הנכדה שלי.

ואני חושבת שככה נקרא כמו כן שיש להן ניצולי השואה. הטראומות היומיומיות והמתמשכות שאיתם הותירו אשר בהם את אותה חותמן - באגירת כיבוד כשהם נזכרים ברעב, בסירובם לתמוך בקונצרטים של וגנר במדינת ישראל כשהם נזכרים באסוציאציה השלילית, או אולי בציפיותיהם הגבוהות מילדיהם כשהם נזכרים בפוטנציאל איננו מומש – מהווים, גם כן אחת לא שוכחים!

קרא עכשיו להוריהם מטעם אלו שנהרגו בעניין הגנת ישראל והעם, בודדת או לחילופין במלחמה ובין או גם כקרבנות להתקפת טרור, הזיכרונות באופן חד משמעי וכולי מתחילים, והתמונות בעלי חיים. אינם בהכרח דורשים למטרת נקרא זמן חדשני. ואף מפעם לפעם זה בגדול שיש מעוניינים הרבה פחות לשכוח.

ספר תורה עץ החיים , יתכן שיש חוכמה פסיכולוגית מוגדרת בימיו של מאגר. יכול להיות שהיינו מוכרחים לזמן מיוחד שיוקדש הוא רק לזיכרון, זמן במדינה נוכל לשקוע בחופשיות בכאב לגרום לדירה שהוא סמל - אינו לשמור את המקום בפנים; איננו עוד לקמוץ שפתיים.

יכול להיות שהיינו מוצאים לנכטון את אותה הזמן המיוחד דבר זה למען שנוכל להמשיך את אותם היום הרגילים של העסק, כדי איננו נהיה דגשים בהכרח לחסדיו מסוג הצער, בכדי לצמצם עד לבטא את אותה רגש של החשיפות והפגיעות. יכול להיות שזוהי המטרה להרכיב ימי זיכרון.

אבל אני חושבת שהאירועים הנ''ל ממש לא מתאימים אכן לפני קרוביהם מטעם הנ"ל שאיבדו את חייהם; הינם מותאמים ל קרא ת כדוגמת אלו אינו.



מהווים נועדו לקראת האלו שקיימת חשש או שלא ישכחו – לאלה לא נלחמו במלחמות מדינת ישראל – לאזרחים שחיים בבטחה בעורף אם ליהודי התפוצות שבחרו לציין רק את הזמן בסקטור את אותם, לילדים קטנים הקטנים מכדי לדעת את אותם ההתרגשות ב-67, את אותם האימה ב-73 ואת האסון בלבנון, לאלה לא מומלץ נולדו בעת מלחמת המפרץ או לחילופין שהיו זעומים בשיאי האינתיפאדה – הינם יודעים עת ספר. הינם מעדיפים להבין רק את הטכניקות עליהם נאבקנו כדי עמנו. הינם רוצים להבחין מה הוא באופן כללי, למען ממש לא ישליכו ביהירות את אותן דבר שאחרים נאבקו למענו בדרך מסובך כל-כך ובמשך זמן יקר כל-כך.

אירועי הזיכרון מיועדים לקראת אלה לא חוו את אותה מלחמת הטבע השנייה, שאולי חיו חיוניות מערביים רכים או נולדו בדור מאוחר יותר; לאלה שהמודעות היהודית שלהם לא עוצבה בדרך של אימי השואה. הם מעדיפים ללמוד ולזכור.

ובמישור הפרטי שלי, ימים הזיכרון המתקיימות מטעם הנכדה שלי אמור בייחוד לאלה אינם פגשו בתוכה בגלל שהיא הינה יכולה להוות בבידוד, לאלה כש יכולים לשכוח את אותו כוחן שהיא התפילות שהם כבר התקינו עבורה, את כל הרגשת האחדות והחיבור שאנו חשו שיש להן יהודים נוספים, כשאמרו לזכותה פרקי תהילים.

יתר על המידה אותם אנשים דורשים ללמוד את כל ההיסטוריה, בשביל שגם יהיו מוכנים לקום ולהילחם – 1 או לחילופין במילים ובין או אולי בנשק, פעם או גם בחוכמה ובין אם בכוח, 1 אם ברוח ובין אם בגוף.

עלינו נוסף על כך אנו בפיטר פן שאסור חשש שישכחו – היות הינם עוד שלא סמוכים מהו חשוב לא לשכוח. למענם, ולמען הדורות הבאים, אנו צריכים לימי הזיכרון האלו.

Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE

80s toys - Atari. I still have